אולן אודה, בוריאטיה. המסע ברכבת הטרנס סיבירית הוא גלישה שקטה בין איי מציאות. "לעתים הסביבה דלה כל כך, צחיחה וידועה מראש, שכל דבר אותו תפגוש במרחב, יראה לך תעתוע. תעתוע הוא עולמך הפנימי. עולם צבעוני ועשיר להפליא בעומקיו. פרח הערבה האין סופית. לכל גרגר כאן, יש ערך. יש לו מקום והד. כל גרגר הוא יקום." הרכבת היא מחרוזת על צוואר הנוף. היא מנצנצת לרגע ונעלמת אל המרחב. היא מעולם לא הייתה כאן. אבל לזה הנוסע בה, היא ניצחון! ניצחון ההגעה לעולמות עלומים. מוזרים. הזויים. עולמות החבוים בליבה של סיביר. אולן אודה, בוריאטיה. שמעתם עליה? היא קיימת! היא אפילו טריטוריה עצמאית בתוך מרחביה הלא נתפסים של רוסיה. אולן אודה היא בירתם של הבוריאטיים. עם שנוצר מהגדרתו של האחר. שבטים מונגוליים עתיקים שעיניהם המלוכסנות מדברות רוסית. פיהם ממלמל תפילות טיבטיות בודהיסטיות. אוזניהם זוכרות את נהימות השמאנים וקצב התוף. הם עם בני כלאיים, קשובים, חופשיים ומקבלים. לידם, אוכלוסיית "המאמינים הישנים". אלה שמרדו בכנסייה האורתודוקסית וחיים על פי צו אמונה פנימית. הם מצאו את שלוותם כאן, במקום הלא מוגדר הזה. איש איש ואמונתו. איש איש ומרחבו. בעיקר הפנימי. בוריאטיה! כבישים אין בך, אבל יש נתיבי לב. אליהם, נתיבים אלה, אני מזמינה אתכם. המעיזים להתמסר לרכבת הטרנס סיבירית, יזכו להגיע לעולמות חדשים, חבויים מן העין, אבל מובנים עבור הלב. מוזמנים להעניק לעצמכם מסע יחיד מסוגו!
'הרכבת האגדית' - מתוך מסע ברכבת הטרנס סיבירית
כתבה: דניאל גולדנברג | צילם: משה שרייבר