'דמעות של שתיקה' - מתוך מסע צילום ללאוס וקמבודיה

לא סתם סיימנו את המסע המיוחד הזה כאן. במהלך המסע נכנסנו לעומק החיים של התושבים בלאוס וקמבודיה. הגענו לכפרים נידחים, נחשפנו לתופעות הזויות, הסתובבנו באזורים הכי עניים ועלובים, פגשנו אנשים פשוטים, משפחות מלוכדות, המוני ילדים מתרוצצים עם הטוסיק בחוץ ומשחקים עם ענפים וגלגלי אופניים. פגשנו אנשים בלי דרישות מיוחדות, בלי ציפיות מהחיים, כאלה שמסתפקים במה שיש, כי לא צריך הרבה יותר מזה בשביל להיות מאושר. והתאהבנו. כי בעצם נחשפנו לתמימות שכבר הלכה ונעלמה מהעולם כמו שאנחנו מכירים אותו, אבל אולי, אולי עוד יש תקווה. ודווקא רגע לפני שאנחנו מתקפלים לשדה התעופה עם התחושה הזו של ׳אפשר גם אחרת׳, קיבלנו את הבוקס הזה ישר לבטן – המראה המזוויע והבלתי נתפס של למעלה מ 5,000 גולגולות בשדות הקטל צ'ואנג אק, זכר לרצח העם הקמבודי בשנות ה 70 בהנהגתו של פול פוט. ומה שהכי מצמרר בכל הסיפור הזה – האחראים לזוועה היו אותם אנשים פשוטים, כאלה שמסתפקים במה שיש. אנשים תמימים.