שונית פלקו-זריצקי, צלמת שהתרגלה לעמוד מול המצלמה לא פחות מאחוריה, מצאה את עצמה בשנתיים האחרונות מוותרת כמעט לחלוטין על המקום האישי שלה ביצירה. הגוף, שהיה בעבר חומר הגלם המרכזי שלה, נעלם מהפריים. במקומו הופיעו צילומים של בתים חרבים, חפצים מפויחים, ומבטים של אנשים שמנסים להבין מה נותר מחייהם ואיך ממשיכים.

"אני אוהב את ההתרגשות, מכור לאדרנלין, להתרחשויות, לרגעי שיא, לכן בחרתי לפני 25 שנה את הצילום התיעודי כמקצוע, והוא ללא ספק לקח אותי למקומות מטורפים" מספר יוראי ליברמן.

אמי ויטלה אוהבת את העולם, ומחפשת את היופי ואת הצדדים הטובים שלו. להשקפתה, "העולם מלא באתגרים, אך יש תמיד צדדים נוספים לכל סיפור. צריך לחגוג את העולם ולשמור עליו כמה שיותר".

הצלמת טלי רצקר מחפשת דרך ליצור חיים חדשים לאחר המוות, אולי אפילו חיים יפים יותר.

קפרוב הוא צלם, אמן ויוצר תיעודי עצמאי. הוא עוסק בעיקר בפרויקטים ארוכי טווח, בהם הוא חוקר באופן מעמיק את הטבע האנושי ודינמיקות חברתיות תוך שימוש בשיטת צילום היסטורית ייחודית.

הגלריה השיתופית לצילום הוקמה על ידי קבוצה של אמנים צעירים עם אג'נדה ברורה: לתת במה לאמנים העוסקים בצילום או בווידאו במטרה לקדם את השיח על סוגי מדיה אלה בארץ, ללא תלות בשיקולים כלכליים או מסחריים.