לחגוג את העולם

אמי ויטלה (Ami Vitale) היא צלמת מוערכת של המגזין נשיונל ג'יאוגרפיק, כותבת ויוצרת סרטים תיעודיים ופעילה חברתית בתחומי סביבה, אקלים והתחממות גלובלית. לתפיסתה, המצלמה היא כוח מעצים, ולא רק עבורה כצלמת, אלא גם עבור המצולמים. בראשית שנות העשרים לחייה התגלגלה ויטלה להיות צלמת עיתונות. היא עסקה בעיקר בצילום מלחמות ואזורי עימות, והתמקדה בתיעוד נושאים שנמצאים בראש סדר היום העולמי. במסגרת עבודתה שהתה במקומות הקשים ביותר, שבהם התחוללה המלחמה המשמעותית של התקופה. בעת שהותה ברצועת עזה בתקופת האינתיפאדה הרגישה ויטלה שהתצלומים הקשים אינם מספרים את הסיפור המלא, ונמשכה דווקא לסיפורים הקטנים והיפים של החיים, שמתחוללים לצד המלחמה ובצלה. ויטלה לא הרגישה שתצלומים "יפים" מאזורים אלו הם בנאליים, אלא להפך, אלו הסיפורים החשובים של החיים.

צילומים: אמי ויטלה

ויטלה שהתה ועבדה במעל 100 מדינות. במדינות אלה היא תיעדה מציאות קשה ושוברת לב של מלחמות, סכסוך ואלימות, אך תמיד ניסתה להתמקד גם ביופייה ובכוחה של הרוח האנושית. היא חיפשה כמושאי צילום אנשים מעוררי השראה ומחוללי שינוי. בנוסף, ויטלה יצרה סיפורים מצולמים על הנושאים הבוערים והדחופים ביותר הקשורים בשמירה על כדור הארץ: עולמן של חיות הבר, ציד בלתי חוקי באפריקה, הקונפליקט בין אדם לטבע, התחממות גלובלית, הגירה מואצת והצלה של חיות נכחדות, והתמקדה בפנדות, קרנפים, פילים וג'ירפות.

במהלך השנים חייתה ויטלה בבקתות בוץ בארצות שונות באפריקה, ולצורך עבודה על הפנדות אפילו לבשה חליפת תחפושת של פנדה כחלק מתפיסת העולם המקצועית שלה של "לחיות את הסיפור".

ויטלה נחשבת לאחת הצלמות המשפיעות ביותר בדורה. היא חברת כבוד של החברה המלכותית לצילום וזכתה בעשרות פרסים בינלאומיים יוקרתיים בתחום צילום העיתונות והרפורטאז'. בנוסף, היא ייסדה ומנהלת את Vital Impacts, ארגון ללא מטרות רווח, המנוהל ומקודם על ידי נשים בלבד ותומך בפרויקטים הומניטריים ברחבי העולם. הארגון עוסק בהתארגנויות חברתיות אזרחיות ובגיוס משאבים לצורך חלוקת מענקים ובניית תכנית חונכות על מנת לתמוך בדור הבא של יוצרים תיעודיים העוסקים בתחומי סביבה וטבע.

אמי ויטלה אוהבת את העולם, ומחפשת את היופי ואת הצדדים הטובים שלו. להשקפתה, "העולם מלא באתגרים, אך יש תמיד צדדים נוספים לכל סיפור. צריך לחגוג את העולם ולשמור עליו כמה שיותר".

אינסטגרם: amivitale@

עוד פרקים מאת דנה וולפלייר ללקין

עוד פרקים ביומן

צילום העורף בצל המלחמה

צילום במרחב הציבורי בזמן מלחמה מקבל משמעות עמוקה במיוחד. מצד אחד קיים צורך אמיתי לתעד, אך לצד התיעוד יש גם אחריות גדולה. התמונות של העורף מספרות סיפור אחר של מלחמה – לא את הקרב עצמו, אלא את החברה שחיה לצידו.

צילומים: דנה רעני, אורי אבירם

26.03.26

לפרק המלא

צילום מבפנים: פרויקט "המהגרת"

"כשמהגרים לארץ החדשה, החיים מתפצלים. יש את החיים שנעזבו מאחור, ויש את אלה שמתחילים מחדש". פרויקט הצילום של נסטיה פייביש, ״המהגרת״ נולד מתוך הפיצול הזה. זהו פרויקט תיעודי־חזותי מתמשך, המבקש להתבונן מקרוב בחיי היום־יום של נשים שעלו מברית המועצות לשעבר לישראל, דרך הבתים שבהם הן חיות.

צילומים: נסטיה פייביש

07.01.26 | מאת: מיכל קרסני

לפרק המלא

עדות מקומית 2025

בשנה רוויה תהפוכות, שבה גבולות המציאות נדמו לעיתים, עדות מקומית 2025 מציבה במרכז את כוחו של הצילום כפעולה של זיכרון, אחריות ועמידה מול חוסר הוודאות. התערוכה שמוצגת במוז״א זו השנה ה 22, מאגדת את מיטב העבודות של צלמות וצלמים המתעדים את היום יום הישראלי ברגעיו החדים, הפגיעים והאנושיים ביותר.

צילומים:

11.12.25

לפרק המלא